סוסי מרקוס הקדוש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך יצירה |
המאה ה־2  |
| טכניקה וחומרים |
ארד |
| ממדים בס"מ | |
| גובה |
238 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
פיסול הלניסטי |
| מיקום | היפודרום קונסטנטינופול, בזיליקת סן מרקו, גני טווילרי, שער הניצחון של קרוסל, בזיליקת סן מרקו, ארמון ונציה, בזיליקת סן מרקו, מנזר פרגליה, בזיליקת סן מרקו |
| קואורדינטות | 45°26′04″N 12°20′22″E / 45.43449167°N 12.33936944°E |
|
(למפת ונציה רגילה)   סוסי מרקוס הקדוש | |
  | |
סוסי מרקוס הקדוש הם פסל ברונזה מסוג קוודריגה (ארבעה סוסים) שנוצרו ביוון העתיקה או ברומא העתיקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורם של הסוסים בעת העתיקה, והם, ככל הנראה, מעשה ידי ליסיפוס – פסל יווני בן המאה הרביעית לפנה"ס.
הפסלים עשויים בעיקרם נחושת (96.67%) ולכן ניתן לראות בהם פסלי נחושת לא נקייה (ולא פסלי ברונזה) אף שהרכב הפסלים מתאים להגדרה של "ברונזה". הפסלים ניצוקו בטמפרטורות גבוהות (1200–1300 מעלות צלזיוס) וצופו זהב. האיכות הטכנולוגית של היציקה מביאה חלק מהחוקרים לטעון כי מדובר בפסלים רומיים ולא בפסלים הלניסטיים (יווניים).
אף שמוצא הפסל לא ידוע, ידוע בוודאות כי הפסלים הוצבו בראש שער ההיפודרום של קונסטנטינופול וניצבו בראש שער זה עד שנת 1204, עת כוחות הרפובליקה של ונציה בזזו את קונסטנטינופול במהלך מסע הצלב הרביעי.
הדוג'ה שלח את הסוסים לוונציה והם הוצבו במרפסת בחזית בזיליקת מרקוס הקדוש בשנת 1254.
בשנת 1797, לאחר שכבש את ונציה, שלח נפוליאון בונפרטה את הסוסים לפריז והם הוצבו בראש שער הניצחון של קרוסל בכיכר קרוסל שבסמוך לארמון הלובר. בשנת 1815, בעקבות תבוסת נפוליאון, הושבו הסוסים לוונציה והוחזרו לחזית הכנסייה.
בשנות ה-80 של המאה ה-20, בשל הזיהום הרב בעיר ונציה, הוסרו הסוסים והועברו לתוך הבזיליקה, כאשר בחזיתה הוצב העתק של הסוסים.
